סחיטה בטלגרם: מה עושים כשמאיימים לחשוף אתכם?

סחיטה בטלגרם פוגעת לרוב באנשים רגילים לגמרי, לפעמים בהקשר מיני ולפעמים מתחילה אחרי קנייה של סם או של סחורה אסורה בערוץ טלגרם, אחרי הזמנה של שירות אסור, אחרי שמישהו השתלט על החשבון, ולפעמים אחרי שתמונה, פרט אישי או צילום מסך של התכתבות עלו לערוץ או לקבוצה. בכל המקרים האלה מגיעה בסוף הודעה אחת: מישהו מחזיק מידע עליכם, או טוען שהוא מחזיק, ודורש כסף או משהו אחר כדי שלא יחשוף אותו.

איך הסחיטה נראית בפועל? מוכר מערוץ של סמים מאיים לשלוח את ההתכתבות למעסיק שלכם אם לא תעבירו עוד תשלום, חשבון שהציע שירותי מין בתשלום מאיים לספר לבת הזוג על הפגישה שנקבעה, מי שהשתלט על החשבון שלכם דורש כסף כדי להחזיר אותו, ומנהל ערוץ מוכן להוריד פרסום עליכם רק תמורת כסף או תמונות.

אם מאיימים עליכם ממש עכשיו ועדיין לא נחשף דבר, או שכבר גיליתם שהמידע הגיע לאנשים שאתם מכירים, המאמר הזה נכתב בשבילכם. נענה בו על כמה שאלות: אפשר להתלונן במשטרה כשעשיתם בעצמכם משהו אסור? כדאי לשלם לסוחט? ואפשר בכלל לאתר מי שמסתתר מאחורי שם משתמש בטלגרם? עורכי הדין שלנו מסבירים:

הטבלה הבאה מרכזת את הסוגים הנפוצים ואת הצעד הראשון בכל אחד מהם:

איך נראית סחיטה בטלגרם?

רוב המקרים לא מתחילים בתמונה אינטימית. לפעמים מאחורי החשבון עומד זר שפועל מחו"ל, ולפעמים מישהו שפועל בישראל. אלה הצורות הנפוצות:

• אחרי קנייה של סם או של סחורה אסורה. המוכר, או מי שמתחזה למוכר, שומר את ההתכתבות ואת פרטי התשלום. כמה ימים אחר כך הוא מאיים לשלוח אותם למשפחה, למעסיק או למשטרה אם לא תעבירו עוד כסף (סחיטה באיומים).
• אחרי הזמנה של שירות אסור. חשבון שמציע, למשל, שירותי מין בתשלום, ואחרי שנקבעה פגישה או הועבר תשלום מגיע איום לשלוח את ההתכתבות לבן או לבת הזוג (סחיטה באיומים).
• אחרי השתלטות על החשבון. מערך הסייבר הלאומי מסביר שהאקרים יכולים לקבל את קוד האימות של טלגרם בשיחת טלפון במקום בהודעת SMS, ולנצל תא קולי שסיסמת ברירת המחדל שלו לא הוחלפה. כך הם משתלטים על החשבון, ואז דורשים כסף כדי להחזיר אותו או מאיימים לפרסם את ההתכתבויות שלכם (חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, וסחיטה באיומים).
• פרסום בערוץ או בקבוצה. תמונה, פרט אישי או צילום מסך של התכתבות שלכם עולים לערוץ, ומנהל הערוץ מוכן להוריד אותם רק תמורת כסף או תוכן נוסף (סחיטה באיומים).
• התכתבות מפוברקת. מישהו מייצר צילום מסך של שיחה שלא התקיימה, למשל שיחה שבה כביכול הזמנתם שירות אסור, ומאיים לפרסם אותה אם לא תשלמו (סחיטה באיומים).
• סחיטה מינית. שיחת וידאו מוקלטת או תמונה אינטימית שנשלחה, ואחריהן דרישה לכסף או לתוכן נוסף (סחיטה באיומים). את המקרים האלה הסברנו בנפרד במאמר על סחיטה מינית בטלגרם.

בכל הדוגמאות האלה הסוחט מחזיק חומר אמיתי, או לפחות חומר שנראה אמיתי. יש גם מצב אחר שנראה דומה ומתנהל אחרת: הודעה גנרית שנשלחת לאנשים רבים, טוענת שהמכשיר שלכם נפרץ, ולרוב אין מאחוריה שום חומר. ההבדל בין שני המצבים מכריע, והסברנו אותו במאמר על סחיטה במייל.

עד כמה התופעה נפוצה?

אין מספר מדויק. לא מצאנו נתון רשמי שמפרט כמה מקרי סחיטה בטלגרם מתרחשים בישראל, ולכן לא נכתוב כאן מספר שאין לו מקור. מה שכן ידוע מגיע מגופים רשמיים ומתיקים שהגיעו לבית המשפט.

המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת כותב שסחיטה מינית ברשת היא "עבירה פלילית חמורה שהפכה לתופעה רחבה ונפוצה בקרב בני נוער וגם בקרב בגירים". הקביעה הזו לא מתייחסת דווקא לטלגרם ולא לסוגי הסחיטה האחרים, אבל היא מראה שלא מדובר במקרים בודדים.

תמונה ברורה יותר של ההיקף בטלגרם עצמה עולה מגזר דין של בית משפט השלום בחיפה מיולי 2023 (ת"פ 6249-09-21). לפי גזר הדין, הנאשם הקים באוקטובר 2020 ערוץ טלגרם בשם "ישראליות זה מותג", ועד יולי 2021 הצטרפו לערוץ ולקבוצות הנוספות שלו לפחות כ-15,000 משתמשי טלגרם, והופצו בהם יותר מ-10,000 תמונות וסרטונים עם תוכן מיני של נשים ישראליות. שימו לב, מדובר בערוץ אחד ובתיק אחד, ולא בהיקף הכולל של התופעה.

במילים פשוטות, סחיטה דרך טלגרם יכולה להגיע להיקפים גדולים, והתיק הזה מראה שלפעמים מי שעומד מאחוריה פועל בישראל ולא מחו"ל. ההבדל הזה משפיע ישירות על הסיכוי לאתר את הסוחט ולפעול נגדו.

מה הנזק שעלול להיגרם לנסחט?

הנזק לא מחכה לרגע שבו הסוחט מממש את האיום. הוא מתחיל עם ההודעה הראשונה, ועלול לפגוע בכמה תחומים בבת אחת. אלה הנזקים העיקריים:

• נזק כספי: משטרת ישראל כותבת, במדריך שלה לסחיטה על רקע מיני, שקורבנות ששילמו לעבריינים היו חשופים לניסיונות סחיטה נוספים. תשלום אחד עלול להפוך לסדרה של תשלומים.
• פגיעה בשם הטוב: התכתבות על קנייה אסורה או צילום מסך מביך שמגיעים לחברים, ללקוחות או לקהילה עלולים לפגוע במוניטין שנבנה במשך שנים.
• פגיעה במשפחה ובזוגיות: כשהאיום הוא לשלוח את ההתכתבות לבן או לבת הזוג או להורים, הלחץ עובר גם הביתה.
• פגיעה בעבודה ובפרנסה: עובד, מנהל או בעל עסק עלולים לחשוש שהמידע יגיע למקום העבודה, לשותפים או ללקוחות.
• אובדן החשבון: מי שהשתלט על החשבון עלול לראות את ההתכתבויות שלכם ולכתוב לאנשי הקשר בשמכם.
• חשיפה פלילית של הנסחט עצמו: כשהסחיטה התחילה בקנייה של סם או בהזמנה של שירות אסור, המעשה של הנסחט עשוי בעצמו להיות עבירה, והסוחט מנצל את החשש הזה.

יש גם נזק שהנסחט גורם לעצמו בלי כוונה: מחיקה בבהלה של ההתכתבות. ובטלגרם גם הסוחט יכול למחוק את האיומים שלו אצל שני הצדדים, כך שמה שלא תיעדתם עלול להיעלם. ההתכתבות היא לרוב הראיה המרכזית נגד הסוחט, ומי שמאבד אותה מקשה על כל צעד משפטי בהמשך.

סחיטה באיומים בטלגרם: מה כתוב בסעיף 428 לחוק העונשין?

העבירה המרכזית בסוגים שתיארנו היא סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ההליך הוא פלילי: המדינה חוקרת את הסוחט ומעמידה אותו לדין, ואתם בתפקיד המתלוננים. את ההסבר הכללי על עבירות הסחיטה ברשת פירטנו בעמוד על סחיטה מינית ברשת, וכאן נתמקד במה שחשוב לנסחט בטלגרם.

איך יודעים אם הודעה של סוחט היא סחיטה באיומים? צריכים להתקיים שני רכיבים, ושניהם יחד:

• האיום – איום בפגיעה שלא כדין בגוף, בחירות, ברכוש, בפרנסה, בשם הטוב או בצנעת הפרט, שלכם או של אדם אחר, או איום לפרסם, או להימנע מלפרסם, דבר שנוגע לכם או לאדם אחר, או הטלת אימה בדרך אחרת. מספיקה אחת מהאפשרויות האלה, והאיום יכול להיות בכתב, בעל פה או בהתנהגות.
• המטרה – האיום נועד לגרום לכם לעשות משהו שאתם רשאים לעשות, או להימנע ממנו, למשל להעביר כסף, לשלוח תמונות או לא להגיש תלונה.

שימו לב, לשון הסעיף לא דורשת שהסוחט יממש את האיום או שתשלמו לו. האיום והמטרה יחד מספיקים כדי שתתבצע עבירה פלילית. לדוגמה, הודעה בנוסח "תעביר עוד 3,000 ש"ח עד מחר, או שההתכתבות על הקנייה תגיע לבוס שלך" כוללת גם איום לפרסם דבר שנוגע לכם וגם מטרה להניע אתכם לשלם. ומה אם יש איום ואין שום דרישה? אז הרכיב השני עשוי להיות חסר, והשאלה אם מדובר בסחיטה באיומים תלויה בנסיבות.

איום בלי דרישה: עבירת האיומים

סעיף 192 לחוק העונשין עוסק בעבירת האיומים. לפי הסעיף, מי שמאיים על אדם, בכל דרך, בפגיעה שלא כדין בגוף, בחירות, בנכסים, בשם הטוב או בפרנסה, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד אותו או להקניט אותו, צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר. כאן לא צריך דרישה, אבל צריך שני דברים יחד: איום כזה, וכוונה להפחיד או להקניט.

העונש על סחיטה באיומים

לפי סעיף 428, העונש על סחיטה באיומים הוא עד 7 שנות מאסר. אם הנסחט נכנע לאיום, כלומר עשה את מה שנדרש ממנו או נמנע ממה שנדרש, בגלל האיום או במהלכו (למשל שילם), העונש הוא עד 9 שנות מאסר. אלה רפים עליונים שקבועים בחוק, ולא העונש שנגזר בפועל בכל תיק.

כשהסוחט פרץ לחשבון: חוק המחשבים

כשהסחיטה מתחילה בהשתלטות על החשבון, נוספות עבירות לפי חוק המחשבים, תשנ"ה-1995. סעיף 4 אוסר חדירה לחומר מחשב שלא כדין, כלומר חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב או באמצעות הפעלה שלו, והעונש עליה עד 3 שנות מאסר. הסעיף לא חל על חדירה שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר. סעיף 5 מחמיר: מי שחודר כך כדי לעבור עבירה אחרת, לפי חוק אחר, צפוי לעונש של עד 5 שנות מאסר.

במילים פשוטות, מי שפרץ לחשבון הטלגרם שלכם כדי לסחוט אתכם עשוי להיות חשוף גם לעבירה לפי סעיף 5 לחוק המחשבים וגם לעבירה של סחיטה באיומים. הרחבנו על העבירה במאמר על חדירה לחומר מחשב שלא כדין.

קניתי משהו אסור בטלגרם ועכשיו סוחטים אותי. אפשר להתלונן?

לרוב אפשר, אבל כדאי להגיש את התלונה רק אחרי שמבינים מה היא עלולה לחשוף עליכם.

זו אחת הדילמות הקשות של נסחטים בטלגרם. מי שקנה סם, סחורה אסורה או שירות אסור חושש שתלונה במשטרה תסבך דווקא אותו, ולכן משלם ושותק. אבל לשון סעיף 428 לא מתנה את העבירה בכך שהנסחט עצמו לא עשה שום דבר אסור. איום לפרסם דבר שנוגע לכם, כדי שתשלמו, עשוי להיות סחיטה באיומים גם כשהדבר שהסוחט מאיים לחשוף נכון, וגם כשהוא מביך בגלל מעשה שלכם.

מצד שני, התלונה עצמה עלולה לחשוף אתכם. ההתכתבות עם הסוחט כוללת לרוב גם את פרטי הקנייה או ההזמנה, והמעשה שלכם עשוי בעצמו להיות עבירה. כלומר, באותו אירוע עשויים להיות שני הליכים פליליים: אחד שבו המדינה מעמידה לדין את הסוחט ואתם המתלוננים, ואחד שבו אתם עלולים להיחקר על המעשה שלכם. איך מציגים את האירוע, אילו ראיות מצרפים ומה עשוי לקרות אחרי ההגשה הן שאלות שכדאי לענות עליהן עם עורך דין לפני שמגישים את התלונה, כדי לא להפוך מקורבן לחשוד בלי צורך.

ויש גם מי שלא קנה ולא הזמין דבר, ומצא את עצמו מול התכתבות מפוברקת. סוחט יכול לייצר צילום מסך של שיחה שלא התקיימה ולאיים להפיץ אותו. מי שלא עשה שום דבר אסור, והוא חף מפשע, עדיין צריך לפעול בזהירות, כי צילום מסך מזויף עלול להיראות משכנע מאוד. כדאי לבנות את התלונה כך שתראה מה אמיתי ומה לא.

שילמתם על סחורה שלא הגיעה?

אז ייתכן שיש כאן גם הונאה ולא רק סחיטה. לפעמים ההונאה קודמת לסחיטה: מעבירים תשלום, הסחורה לא מגיעה, ורק אחר כך מתחילים האיומים. קבלת כסף בתרמית עשויה להיות עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין (קבלת דבר במרמה), שהעונש עליה עד 3 שנות מאסר, ועד 5 שנות מאסר כשהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות. כשהכסף הועבר בגלל איום ולא בגלל תרמית, הסעיף הרלוונטי הוא בדרך כלל סעיף 428. כדאי לבדוק עם עורך דין איזה מהשניים מתאים למקרה שלכם, ומה המשמעות של כל אחד מהם כשהסחורה עצמה הייתה אסורה.

כדאי לשלם לסוחט?

לרוב לא, וזו גם עמדת משטרת ישראל.

במדריך של משטרת ישראל לסחיטה מקוונת על רקע מיני כתוב: "אתם רשאים לנהוג על פי שיקול דעתכם באשר לתשלום סכום הסחיטה. עם זאת, דעו כי קורבנות ששילמו לעבריינים היו חשופים לניסיונות סחיטה נוספים. בנוסף, דעו כי גם אם העברתם תשלום לחשוד, אין זה אומר בהכרח שהוא לא יעלה את התכנים האינטימיים שלכם לרשת". המדריך עוסק בסחיטה על רקע מיני, ואנחנו ממליצים לרוב לא לשלם גם בשאר הסוגים, מאותה סיבה.

למה תשלום לרוב לא עוצר את הסחיטה? כי מבחינת הסוחט, מי ששילם פעם אחת הוכיח שאפשר לדרוש ממנו שוב. ההתכתבות על הקנייה, הצילום או הגישה לחשבון נשארים אצל הסוחט גם אחרי ההעברה, ולרוב אי אפשר לוודא שהוא מחק אותם.

ואם כבר שילמתם? מי ששילם הוא עדיין הקורבן. לפי סעיף 428, כשהנסחט עשה את מה שנדרש ממנו בגלל האיום, העונש המרבי של הסוחט עולה מעד 7 לעד 9 שנות מאסר. שמרו את כל פרטי ההעברות, כי הם עשויים לשמש ראיה, וגם לעזור לזהות את מי שקיבל את הכסף.

ההחלטה אם להגיב לסוחט, מה לכתוב לו ומתי לחסום משפיעה על כל מה שיקרה אחר כך. לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין עוד לפני התגובה הבאה, כדי לא לסגור אפשרויות שעדיין פתוחות ולא לאבד ראיות.

אפשר לאתר סוחט בטלגרם?

לפעמים כן. הסיכוי תלוי בעיקר בשאלה מי עומד מאחורי החשבון ומאיפה הוא פועל.

כשהסוחט פועל מחו"ל, לרוב קשה מאוד לאתר אותו. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת כותב, בדף שעוסק בסחיטה מינית, ש"לרוב הפוגעים הם מחו"ל", ושבשל כך ברוב המקרים "קשה מאוד לאתר את הפרופיל הפוגע". מול סוחט כזה המטרה המעשית היא לרוב לצמצם את הנזק: לתעד, לעצור את ההפצה ולהגן על החשבון.

כשהסוחט פועל בישראל, התמונה שונה. בתיק של ערוץ "ישראליות זה מותג" (ת"פ 6249-09-21, בית משפט השלום בחיפה) הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והחזקת חומר תועבה שבו דמותו של קטין. גזר הדין מתאר, בין היתר, דרישה שלו מאישה לשלוח לו סרטון מיני שלה כתנאי להסרת סרטון מיני שבו היא נראית מהערוץ. כלומר, גם מי שסוחט דרך ערוץ טלגרם יכול להגיע לבית המשפט.

איך מגיעים לפרטים של מי שמסתתר מאחורי שם משתמש? לפי מדיניות הפרטיות של טלגרם (סעיף 8.3), אם טלגרם מקבלת צו תקף מרשות שיפוטית מוסמכת, שמאשר שהמשתמש חשוד בתיק של פעילות פלילית שמפרה את תנאי השימוש של טלגרם, היא תבחן את הבקשה מבחינה משפטית ועשויה למסור את כתובת ה-IP ואת מספר הטלפון שלו לרשויות. שלושת התנאים מצטברים: צו תקף, משתמש חשוד, ופעילות פלילית שמפרה את תנאי השימוש. והמילה "עשויה" אומרת שטלגרם לא מתחייבת למסור.

במילים פשוטות, הדרך לזהות את הסוחט עוברת לרוב דרך תלונה במשטרה ולא דרך פנייה פרטית לטלגרם, וגם אז אין ודאות שהזיהוי יצליח. כשהסוחט פועל מישראל, פרט כמו מספר טלפון או כתובת IP עשוי לקדם את החקירה, ואז אפשר לבחון גם צעדים משפטיים נוספים נגדו, כמו תביעה לפיצוי כספי. כדאי לבנות את התלונה עם עורך דין, כך שתכלול כל פרט שעשוי לעזור באיתור.

בנוסף לכך, אנו יודעים במקרים רבים להגיע לזהותם של סוחטים בטלגרם באמצעות טכניקות מיוחדות, חלקן טכנולוגיות לחלוטין וחלקן מתבססות על "הנדסת אנוש". בחלק מהתיקים בהם טיפלנו גרמנו לסוחטים בטלגרם לחשוף את זהותם באמצעות לחיצה על קישורים או קבצים שחושפים את כתובת ה-IP שלהם ובדרכים יצירתיות נוספות כמו קביעת פגישה לצורכי "תשלום" ומעקב אחרי הגורם שהגיע לזירה עד לתפיסת הסוחטים.

איך מונעים הפצה ומסירים תוכן שכבר פורסם בטלגרם?

בטלגרם יש הבדל גדול בין תוכן ציבורי לתוכן פרטי. לפי טלגרם, קבוצות וצ'אטים פרטיים הם פרטיים בין המשתתפים בהם, והחברה לא מטפלת בשום בקשה שנוגעת אליהם. לגבי תוכן ציבורי, כמו ערוצים, קבוצות ובוטים ציבוריים, טלגרם מפרסמת דרכים לדווח.

אלה הכלים שטלגרם מפרסמת:

• כפתור דיווח – לפי טלגרם, בכל האפליקציות שלה יש כפתור Report (דיווח), שמאפשר לסמן תוכן בלתי חוקי לצוות הבודקים שלה בכמה לחיצות.
• דוא"ל להסרה – טלגרם מפרסמת כתובת ייעודית לבקשות הסרה, abuse@telegram.org, ומבקשת לצרף לבקשה קישורים לתוכן עצמו (כתובת שמתחילה ב-t.me או שם שמתחיל ב-@).
• התחזות – אם מישהו מתחזה אליכם בטלגרם, טלגרם מפנה לחשבון @NoToScam.

הדיווח עצמו הוא הצעד הקל. ההסרה תלויה במה שכתוב בדיווח: איזה תוכן מסומן, איך מתוארת ההפרה, ומה נשמר לפני השליחה כדי שהראיה לא תלך לאיבוד אם התוכן יימחק. כשהתוכן כבר הופץ, צריך גם לאתר את כל המקומות שבהם הוא מופיע ולא רק את הראשון. לכן מומלץ להסתייע באנשי מקצוע כדי לקצר תהליכים ולהגביר את סיכויי ההסרה. אם מה שפורסם הוא תמונה או סרטון אינטימיים, ההפצה עשויה להיות עבירה פלילית נפרדת וגם לחייב את המפיץ בפיצוי כספי, בתביעה אזרחית שהנפגע מגיש נגדו, והסברנו אותה במאמר על הפצת תמונות ללא אישור.

טיפ זהב: מתעדים לפני שההודעות נעלמות

בטלגרם ראיות נעלמות מהר במיוחד. לפי טלגרם, בשיחה אחד על אחד כל צד יכול למחוק הודעות ששלח או שקיבל אצל שני הצדדים, ואפילו את כל היסטוריית השיחה, והמחיקה לא משאירה סימן בצ'אט. בצ'אט פרטי רגיל אפשר גם להגדיר טיימר השמדה עצמית לתמונות ולסרטונים, ובסופו הם נעלמים משני המכשירים. לכן, עוד לפני שעונים, חוסמים או מדווחים, שומרים צילומי מסך של ההתכתבות, של שם המשתמש של הסוחט, של הקישור לחשבון שלו ושל כל פרטי תשלום שהוא ביקש. מה שלא נשמר עכשיו עלול לא להיות שם מחר.

החשבון נפרץ? כך מקשים על הפריצה הבאה

מערך הסייבר הלאומי ממליץ להגדיר בטלגרם אימות דו-שלבי, כלומר שכבת הגנה נוספת מעבר לקוד הראשוני, ומסביר שהאקרים מנצלים תא קולי שסיסמת ברירת המחדל שלו לא הוחלפה. לדיווח על אירוע סייבר המערך מפנה לטופס המקוון שלו או למוקד 119. ההמלצות המלאות מופיעות בדף ההמלצות של מערך הסייבר הלאומי לחשבון הטלגרם.

איך עורך דין מנהל את המשבר?

סחיטה בטלגרם היא משבר שמתנהל בכמה כיוונים בבת אחת: מול הסוחט, מול טלגרם, מול המשטרה, ולפעמים גם מול המשפחה ומקום העבודה. כשהסחיטה התחילה במעשה אסור של הנסחט, נוספת גם ההגנה על הנסחט עצמו. ההחלטות הראשונות משפיעות על כל מה שיקרה אחר כך, ולכן צריך קודם תוכנית ורק אחריה פעולות.

אלה הדברים שאנחנו עושים כשנסחט פונה אלינו:

• ניהול המשבר ושימור ראיות – בודקים מה כבר קיים, מה עלול להימחק ומה צריך לתעד מיד, לפני חסימה או דיווח.
• אסטרטגיה מול הסוחט – מחליטים יחד אם להגיב, מה לא לכתוב ומתי לחסום, כדי לא להסלים את האיום ולא לאבד ראיות ולעיתים גם מבצעים פעולות לאיתור הסוחט או הרתעתו.
• הגנה על הפרטיות – מטפלים באירוע בדיסקרטיות, מצמצמים את החשיפה שלכם ושל המידע שהסוחט מחזיק, ולא מערבים את הסביבה שלכם מעבר לנדרש.
• מניעת הפצה והסרה – מנסחים ומנהלים את הדיווחים מול טלגרם ומול פלטפורמות נוספות, ומטפלים בהסרה אם התוכן כבר פורסם.
• תלונה, איתור ופעולה משפטית – בונים את התלונה כך שתצביע על העבירות ועל הראיות ולא תחשוף אתכם מעבר לנדרש, וכשהסוחט פועל מישראל בוחנים גם צעדים משפטיים נוספים נגדו.

אי אפשר להבטיח שהסוחט ייתפס או שהמידע לא ייחשף, ואנחנו לא מבטיחים זאת. מה שאפשר לעשות הוא לפעול מהר, בסדר הנכון ובלי טעויות שקשה לתקן אחר כך. אם סוחטים אתכם ממש עכשיו, השאירו פרטים או חייגו אלינו! 073-2649189.

תלונה במשטרה על סחיטה בטלגרם: מה חשוב לכלול?

משטרת ישראל ממליצה, במדריך שלה לסחיטה על רקע מיני, לחסום כל התקשרות עם החשוד ולדווח עליו בכל האמצעים שבהם יצר אתכם קשר, ולהגיש תלונה מקוונת באתר המשטרה. לפי המדריך, בתלונה צריכים להופיע כמה שיותר פרטים על החשוד:

• שם המשתמש של החשוד ברשת החברתית.
• כתובת הארנק הקריפטוגרפי שאליו התבקשתם להעביר את התשלום, אם התבקשתם.
• כל פרט אחר שיש לכם על החשוד.

בטלגרם שם המשתמש הוא לרוב נקודת האחיזה העיקרית, ולכן כדאי לצרף גם את הקישור לחשבון (כתובת שמתחילה ב-t.me או שם שמתחיל ב-@). חשבון של סוחט עלול להיעלם או לשנות את שמו בכל רגע, כך שכדאי לתעד את שניהם לפני החסימה ולא אחריה. אם החשבון שלכם נפרץ, אפשר לדווח גם למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי. אם הנפגע עצמו הוא קטין, משטרת ישראל מפנה למוקד 105, שנותן סיוע 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. יש גם סחיטות שבהן הנפגע לא קטין, והסחיטה כולה בנויה על טענת שקר שהנסחט פגע בקטין. במקרה כזה לא פונים למוקד 105 לפני שמתייעצים עם עורך דין, כי דיווח כזה עלול לחשוף את הנסחט עצמו להליך פלילי.

אנחנו ממליצים לא להסתפק בתלונה כללית. תלונה על סחיטה באיומים שמצורפות אליה הראיות, ושמצביעה על העבירות הרלוונטיות, נותנת לחוקר בסיס רחב יותר לעבוד איתו. ובמיוחד כשהסחיטה התחילה בקנייה או בהזמנה של משהו אסור, כדאי לבנות את התלונה עם עורך דין לפני ההגשה, כדי לדעת מראש מה היא עלולה לחשוף ומה עשוי לקרות אחריה.

שאלות נפוצות על סחיטה בטלגרם

לסיכום

הנקודות הבאות מרכזות את מה שחשוב לזכור:

• סחיטה בטלגרם לא חייבת להיות מינית. היא מתחילה גם אחרי קנייה אסורה, אחרי הזמנה של שירות אסור, אחרי השתלטות על החשבון ואחרי פרסום בערוץ.
• איום לפרסם דבר שנוגע לכם כדי שתשלמו עשוי להיות סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין: עד 7 שנות מאסר, ועד 9 שנות מאסר אם הנסחט עשה את מה שנדרש בגלל האיום.
• מי שפרץ לחשבון כדי לסחוט עשוי להיות חשוף גם לעונש של עד 5 שנות מאסר לפי סעיף 5 לחוק המחשבים.
• גם מי שעשה בעצמו משהו אסור יכול לרוב להתלונן, אבל כדאי להגיש את התלונה רק אחרי ייעוץ, כי היא עלולה לחשוף אותו.
• משטרת ישראל כותבת שקורבנות ששילמו היו חשופים לניסיונות סחיטה נוספים.
• סוחט מחו"ל לרוב קשה מאוד לאתר, אבל סוחט שפועל בישראל עשוי להגיע לבית המשפט, כמו בתיק של ערוץ "ישראליות זה מותג".
• בטלגרם הודעות נמחקות אצל שני הצדדים בלי סימן, ולכן מתעדים לפני כל צעד אחר.

סחיטה בטלגרם היא סוג אחד של סחיטה ברשת, ויש בה סיכון שצריך להתייחס אליו ברצינות. מצד שני, יש פעולות שאפשר לעשות כבר עכשיו. הצעד הדחוף שאפשר לעשות לבד ברגע זה הוא לתעד ולשמור את ההתכתבות. לגבי כל השאר, כלומר אם להגיב, האם להתלונן, מה לדווח ובאיזה סדר, עדיף להתייעץ לפני שפועלים, כי חלק מהצעדים קשה לתקן בדיעבד.

סוחטים אתכם בטלגרם? השאירו פרטים או חייגו אלינו! 073-2649189.