על הרשות להגנת הפרטיות בישראל
הרשות להגנת הפרטיות היא יחידה במשרד המשפטים שתפקידה הוא לקדם הגנה על פרטיות המידע האישי במרחב הווירטואלי ברשויות הציבוריות ובמשרדי הממשלה, בעסקים פרטיים ובארגונים מסחריים. לרשות הגנת הפרטיות מחלקות שונות ובניהן מחלקות אכיפה במישור הפלילי והמנהלי, מחלקות משפטיות ועוד. כל מה שרציתם לדעת על רשות הגנת הפרטיות במאמר של מומחי סייבר.
מבנה הרשות
הרשות להגנת הפרטיות כוללת ארבע מחלקות, כשכל אחת מהן אחראית על הוצאה לפועל של סמכות אחרת –
- מחלקת החדשנות ופיתוח המדיניות – המחלקה אחראית לזיהוי מגמות בתחום הטכנולוגיה החברית והעסקית, וכן לפיתוח מדיניות רגולציה.
- מחלקת יעוץ משפטי ואסדרה – מחלקה זו עוסקת בקידום הליכי חקיקה והתקנת תקנות הנוגעות לתחום הגנת הפרטיות, על מתן יעוץ משפטי ועל קביעת הנחיות שוק חדשות. במחלקת הייעוץ המשפטי נמצאים עורכי דין מומחים להגנת הפרטיות מטעם המדינה.
- מחלקת אכיפה – מחלקה זו מבצעת ביקורות פתע, חקירות פליליות ומנהליות, פיקוחי רוחב, איסוף מידע והערכתו וניהולה של מעבדה פורנזית. מי שזומן לחקירה ברשות הגנת הפרטיות ייחקר על ידי חוקרי מחלקת האכיפה.
- מחלקת קשרי ציבור וממשל – מחלקה זו אחראית לקידום חינוך, הכשרה והדרכה ברשות להגנת הפרטיות, הנגשת מדיניות הרשות, לתחזוקת מערך התקשורת וההסברה, לטיפול בפניות הציבור ולטיפול בקשרי הממשל ולניהול פנקס מאגרי מידע.
רישום מאגרי מידע ופיקוח עליהם
לפי חוק הגנת הפרטיות, מוסמכת הרשות להגנת הפרטיות להפעיל רשם מאגרי מידע האחראי על אכיפת הגנה על מידע אישי. בנוסף, חוק חתימה אלקטרונית מסמיך את הרשות למנות רשם גורמים מאשרים שאמון על רישום של גורמים מאשרים.
לבסוף, חוק שירות נתוני אשראי הסמיך את הרשות למנות רשם שירותי נתוני אשראי ושירותי מידע, אשר אמון על מתן רישיונות ופיקוח על בעלי רישיונות. עם זאת, חוק זה התבטל בשנת 2019, וכיום סמכות זו נתונה בידי בנק ישראל. רשם מאגרי המידע רשאי מקבל תיקי חקירה שנחקרו על ידי מחלקת החקירות ורשאי להמליץ על הגשת כתבי אישום פליליים נגד מי שניהלו מאגרי מידע בניגוד לחוק, כך למשל, בשנת 2021 הוגש כתב אישום נגד מפעילי תוכנת "השועל" שהיא נגזרת של מאגר המידע אגרון.
אכיפה מנהלית
הרשות להגנת הפרטיות משמשת כרגולטור שאוכף את החוק להגנת הפרטיות. במסגרת תפקידה, אמונה הרשות על הגנה על המידע האישי של כלל המשתמשים במאגרי המידע הדיגיטליים בישראל. על מנת להגשים תכלית זו, בסמכות הרשות להפעיל אכיפה מנהלית ופלילית על כל גוף שפועל במדינת ישראל, לרבות גופים ציבוריים, עסקיים או פרטיים אשר מחזיקים במידע אישי במרחב הדיגיטלי.
דוגמה לחקירה מנהלית שניהלה הרשות היא פרשת עיריית הוד השרון, שבמסגרתה נפרצו מאגרי המידע של עיריית הוד השרון, שכללו פרטים אישיים אודות עובדי עירייה ותושבים, שרתי דואר אלקטרוני של העירייה ועוד. במסגרת החקירה נמצא שעיריית הוד השרון לא קיימה את החובה המוטלת עליה לניהול ורישום של מאגרים, ושהיא הפרה את תקנות אבטחת המידע. בעקבות כך, הוטל על העירייה קנס על סך עשרת אלפים שקלים.
אכיפה פלילית
פרט לסמכות הרשות לאכיפה מנהלית, מוסמכת הרשות גם לקיים חקירה פלילית אשר בסיומן היא מעבירה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום כנגד החשוד. ניתן לראות דוגמאות לאכיפה פלילית באתר הרשות להגנת הפרטיות.
דוגמה בולטת לחקירה פלילית שניהלה הרשות היא פרשת אגרון, שבמסגרתה נעצרו ונחקרו עבריינים אשר גנבו והפיצו את כל מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל וסחרו בו למטרות של רווח כספי. על החשוד המרכזי בפרשת אגרון הוטל עונש מאסר של 18 חודשים במסגרת הסדר טיעון, ושותפו נידון לשנת מאסר בפועל ולקנס על סך מאה אלף ₪.
חקירה ברשות הגנת הפרטיות לעיתים משולבת עם רשות המיסים ויחידת החקירות של מע"מ או יהלום, שכן הפגיעה בפרטיות נעשית, לפעמים, תוך כדי פעילות עסקים לא מדווחת. כתבי האישום שהוגשו בשנת 2021 נגד החשודים במכירת מאגרי מידע לא חוקיים לחוקרים פרטיים – הדגימה היטב את הקשר ההדוק בין רשות המיסים ואגף החקירות במשרד האוצר לבין יחידת החקירות של רשות הגנת הפרטיות.
לצד חקירות על עבירות פגיעה בפרטיות, נחקרות לעיתים קרובות חשדות לביצוע עבירות מחשב כגון יצירת מאגר אינטרנטי לא חוקי או עריכת תוכנה שבאמצעותה ניתן לפגוע בפרטיות משתמשים. זקוקים לייעוץ בנושא הגנת הפרטיות? השאירו פרטים והמומחים הטובים בישראל ישובו אליכם במהרה.
סנקציות וקנסות שיכולה להטיל הרשות להגנת הפרטיות
מטרתן של פעילויות האכיפה והפיקוח המנהליים והפליליים שמתבצעות על ידי הרשות היא להטמיע את הוראותיו של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 בקרב הציבור ולהגביר את הציות להן. לפיכך, בסמכותה של הרשות לדרוש ידיעות ומסמכים, להיכנס למקומות שיש לה יסוד להניח שמופעלים בהם מאגרי מידע, לערוך בהם חיפושים ולתפוס בהם חפצים, וכן לבצע חקירות מחשב.
בנוסף לכך, מוסמכת הרשות לפתוח בחקירה פלילית או בהליך אכיפה מנהלי שבמסגרתם היא רשאית לדרוש את תיקון הליקויים, לאסור כל שימוש במידע, לקבוע כי החשוד הפר את החוק ואף להטיל קנסות בגין הפרות מסוימות של חוק הגנת הפרטיות. מומחה הסייבר שלנו מעניק ייעוץ וליווי בענייני הגנת הפרטיות לצד עורכי הדין המובילים בישראל עימם אנו עובדים.
