פעמים רבות שומעים את צירוף המילים "פגיעה בפרטיות" בהקשרים שונים, ברוב המקרים השיח נוגע לזכות לפרטיות בעידן של רשתות חברתיות, חברות ענק שמעניקות שירותים ואוגרות מידע בכמויות מאסיביות על הגולשים (Big Data). עוד אנו נתקלים בחשש מפני פגיעה בפרטיות בדיונים על ניהול מאגרי מידע, מאגרי מידע ביומטריים והצורך לאבטח מאגרים אלו מפני פריצה או דליפה של מידע.
על פי חוק זה, הסיטואציות שנחשבות כפגיעה בפרטיות ומאפשרות תביעת פיצוי כספי בגובה של עד 120,000 שקלים ללא הוכחת נזק הן:
מהי פגיעה בפרטיות?
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע שלכל אדם במדינת ישראל מגיעה הזכות לפרטיות כזכות מוגנת. כל הפרה של הזכות לפרטיות מובילה, מן הסתם, לפגיעה בפרטיות. יחד עם זאת, הזכות לפרטיות היא לא מוחלטת וניתן להפר אותה במקרים מסויימים – כך למשל, שוטר שמגיע לערוך חיפוש עם צו שופט בביתו של אדם פוגע בפרטיותו של בעל הבית, אך הפגיעה בפרטיות נעשית מתוך אינטרס חשוב אחר. פגיעה בפרטיות בניגוד לחוק יכולה להוביל להגשת תלונה במשטרה, ניהול הליכים משפטיים נגד הפוגע ואפילו הגשת תביעה כספית לפיצויים. אך מה בפועל נחשב לפגיעה בפרטיות? ההגדרה מורכבת מאוד, ולכן גם כשנחקק חוק הגנת הפרטיות בשנת 1981, לא ניתנה הגדרה ל"מהי פרטיות" אלא נקבעו סיטואציות שנחשבות כפוגעות בפרטיות.
על פי חוק זה, הסיטואציות שנחשבות כפגיעה בפרטיות ומאפשרות תביעת פיצוי כספי בגובה של עד 120,000 שקלים ללא הוכחת נזק הן:
- האזנת סתר – הקלטה או האזנה לשיחה שהמשתתפים לה לא מודעים להאזנה.
- בילוש, התחקות או מעקב שיכולים להטריד את הנעקב.
- צילום של אדם ברשות היחיד, היכן שאמורה להיות פרטיות מוגברת.
- שימוש בתוכן של מישהו שלא נועד לפרסום, ללא רשות מפורשת ממנו.
- שימוש בשם של אדם, בתמונה או בקול שלו עבור מטרות רווח.
- פרסום תמונות של אדם שעלולות לגרום לו לביזוי והשפלה, גם אם הדבר נעשה בצורה חוקית.
- פרסום פרטים שקשורים לצנעת הפרט או להתנהגות ברשות היחיד, כמו מספר טלפון, כתובת, מצב רפואי, עבר מיני וכדומה.
- הפרה של חובת סודיות לאחר שהדין קבע שיש להגן על עניינים פרטיים של אדם ואדם אחר הפר את הסודיות. למשל הפרת חיסיון רופא-מטופל.
פגיעה בפרטיות באינטרנט
החוק משתדל לכסות את כל התחומים בהם יכולה להיות פגיעה בפרטיות, אולם הוא הגיע טרם זמנו של עידן האינטרנט. מטבע הדברים, עם הופעת האינטרנט הזכות לפרטיות הפכה ליותר נחוצה ויותר שברירית באותו הזמן. קל לאסוף מידע על משתמשי האינטרנט ולשמור אותו במאגרים המיועדים לכך, כמו גם להאזין ולבלוש ממרחק אחר אנשים אחרים. יתרה מזאת, עידן השיתוף ברשתות החברתיות והמצב בו כולם משתפים פרטים אישיים על עצמם מקשה עוד יותר להבין מתי מתחיל התחום אפור שיכול להוביל לפגיעה בפרטיות. עדיין אין חקיקה מוסדרת במדינה נגד פגיעה בפרטיות באינטרנט, אולם ניתן להשתמש בכלים משפטיים קיימים כדי להתמודד מולה בעזרת החוק הקיים. ישנם עורכי דין המתמחים במקרים כאלו ובדיני האינטרנט במיוחד. פגיעה בפרטיות באינטרנט יכולה להיות פרסום של פרטים אישיים על אדם, בהתאם לסעיף האחרון בחוק, פרסום של מיילים והודעות שנשלחו מאדם לאדם אחר ללא רשות שני הצדדים, הפצת תמונות שיכולות להשפיל או לבזות את מי שמצולם בהן, חדירה למחשב שלא כדין וכדומה. הנטייה של מיליארדי גולשים לשתף כל צעד ופעולה בחייהם, להעלות תמונות וסרטונים ולנהל מערכות יחסים שלמות באמצעות רשת האינטרנט, עודדה תופעות מורכבות של פגיעה מאורגנת בפרטיות באמצעות ארגוני פשע בינלאומיים שעוסקים במגוון עוקצים ועבירות מחשב שתכליתם אחת – לפגוע בפרטיות הגולשים ולהוציא מהם כספים בדרכים כאלו ואחרות, למשל:- סחיטה – אחד מהעוקצים הנפוצים והאכזריים הוא עוקץ סחיטה מינית ברשת, העבריין יצור פרופיל פיקטיבי ברשת חברתית או באתר היכרויות תוך שימוש במידע ותמונות של אישה שלא מודעת לכך שפרטיה נגנבו ופרטיותה נפגעה. הסוחטים יוצרים קשר אינטימי עם הקורבן, שחושב שהוא מדבר עם אישה, משכנעים אותו להתפשט ומתעדים אותו בעירום. לאחר מכן הוא נדרש לשלם כסף כדי שהתיעוד לא יופץ. מדובר באקט אכזרי מאוד ובפגיעה קשה בפרטיות.
- דיוג – עוקץ נוסף הוא הדיוג, המכונה בעגה המקצועית "פישינג". במקרים כאלה העבריינים עושים שימוש בהנדסה חברתית כדי לגרום לגולשים לחשוב שהם משאירים פרטים באתרי אינטרנט לגיטימיים או לוחצים על קישורים אמיתיים, כשבפועל, הגולש מעביר את הפרטים לחברות האקרים שחודרת לחשבונות הבנק או למידע רגיש אחר של הקורבן ובכך פוגעת בפרטיותו.
תביעה על פגיעה בפרטיות
בתי המשפט מקבלים מספר רב של תביעות על פגיעה בפרטיות והם לא מהרים לפסוק סכומי פיצוי גבוהים בגין פגיעה בפרטיות שהיא לא חמורה. אם מחליטים לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה על פגיעה בפרטיות כדאי לעשות זאת עם עורך דין המתמחה בדיני פרטיות וסייבר, יש להבין מול מי מגישים את התביעה, מי הגורם שפגע בפרטיות, במיוחד אם מדובר בגוף אינטרנטי. מומחה סייבר יכול לבצע חקירה טכנולוגית ולאתר מי עומד מאחורי אתר מסוים, חשבון מזויף בפייסבוק או ברשת חברתית אחרת ולאפשר בכך הגשת תביעה. חשוב לזכור שניתן לתבוע בגין פגיעה בפרטיות ללא צורך בהוכחת נזק, ולכן גם אם לא ניתן להוכיח שנגרם נזק ממשי אין זה אומר שלא ניתן להגיש את התביעה. למרות זאת, כדי להגביר את הסיכויים לקבל פיצויים כדאי להביא ראיות לנזקים שנגרמו. רק במקרים קיצוניים מאוד בית המשפט יפסוק לטובת התובע ללא הוכחות לפגיעה.הגנות לנתבע או לחשוד
אם אתה חשוד בפגיעה בפרטיות או שקיבלת כתב תביעה, עלייך לדעת שקיימות לך הגנות בחוק, בקיצור אלו ההגנות המרכזיות:- אם ניתן להוכיח שהפרסום הוא מותר או מוגן על פי חוק לשון הרע והפגיעה נעשתה בתום לב או שהיה בה עניין ציבורי מכרע.
- אם הפגיעה הייתה חזרה על דברים שכבר נאמרו או קרו, כשלא הייתה כוונה לפגוע או כשהיא קרתה בדרך של פרסום והמפרסם בתגובה פרסם התנצלות מלאה ללא סייגים והפסיק את הפרסום הפוגע.
- אם מי שפגע בפרטיות רשאי לעשות כן על פי דין, אם הוא חלק מרשויות המדינה או בעל זכות לעשות זאת מטעמן. הגנה זו רלוונטית רק בתנאי שהפגיעה נעשתה באופן מידתי ולשם ביצוע התפקיד של הפוגע, ולא יותר מכך.
