מהי הוצאת דיבה?
הוצאת דיבה קבועה בחוק איסור לשון הרע קובע (סעיף 1) כי "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות… לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות… לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו…". מקור הביטוי "דיבה" בלשון המקרא כמילה נרדפת לדיבור בגנות מישהו אחר – בין אם הגינוי אמיתי ובין אם מדובר בעלילה שקרית.
חשוב לדעת שלפי החוק הישראלי רק פרסום שקרי אודות אדם או גוף עשוי להיחשב הוצאת דיבה של ממש, ואילו פרסום אמיתי מוגן תחת טענת "אמת דיברתי". בנוסף, בתקדימי פסיקות בתי המשפט נקבע שהשאלה האם פרסום מסוים מהווה פגיעה נבחנת לפי קריטריון אובייקטיבי, כלומר האם הפרסום נחשב לפגיעה בעיני "אדם סטנדרטי" כללי ולאו דווקא בעיני הנפגע הספציפי.
הוצאת דיבה בפייסבוק
חדירת רשת האינטרנט לכל תחומי החיים שינתה מן הקצה לקצה את כלל הרגלי התקשורת האנושיים. הרשתות החברתיות, ובייחוד פלטפורמת "פייסבוק" (Facebook) מאפשרים לכל אדם לפרסם מידע אמיתי או שקרי כאוות נפשו, באופן שעשוי להגיע במהירות ובקלות לאלפי אנשים. נוכח מצב זה גברו בין היתר גם הפניות לבתי המשפט כדי להילחם בתופעה ביריונות ברשת, בין היתר באמצעות תביעות דיבה לפיצויים.
בתחילה נמנעו בתי המשפטי מלאשר באופן גורף תביעות על פרסום ברשתות החברתיות מחשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך ככל שהתרחבה תופעת פרסומי ההשמצה נקבע שהחוק חל גם על פרסומים אלו. לפי פסיקת בית המשפט העליון כיום גם פרסום ברשת החברתית "פייסבוק" ואפילו שיתוף בלבד (Share) של מידע שקרי מבזה, משמיץ או פוגעני עשוי להיחשב להוצאת דיבה של ממש וככזה יהיה חשוף לתביעה.
מהי תביעת דיבה?
פרסום לשון הרע חושף את המפרסם לכמה סוגים של תביעות משפטיות:
- חשוב לדעת שחוק לשון הרע מכיל בתוכו גם סעיף פלילי (סעיף 6), כלומר סעיף המאפשר למדינה לתבוע את אדם המפרסם לשון הרע כדי לפגוע ביותר מאדם אחד. אם יורשע הנאשם בסעיף זה, יוטל עליו מאסר בבית כלא לתקופה של עד שנה.
- תביעת דיבה היא תביעת פיצויים אזרחית בגין פרסום לשון הרע, כלומר כאשר אדם אחד תובע פיצויים כספיים מאדם אחר בטענה שהאחרון פרסם אודותיו מידע שקרי ופוגעני.
בהליך אזרחי מוטל על התובע להוכיח שני מרכיבים בסיסיים של הוצאת לשון הרע:
- פרסום – על התובע להוכיח שהנתבע אכן חשף את המידע לאנשים נוספים מעבר לנתבע עצמו, לכן אדם המקלל את חברו באופן פרטי לא ייחשב למוציא לשון הרע, שכן הקללות לא פורסמו מחוץ לשיח שבין שניהם.
- לשון הרע – התובע צריך להוכיח שמדובר בלשון הרע ולא בקללות רחוב או אמירות מכוערות סתמיות.על התובע להוכיח שהנתבע פרסם מידע שקרי ביודעין או שהתרשל לברר את אמיתות המידע, ושהמידע אכן פוגעני ומבזה ברף גבוה. כאמור לעיל, לא יהיה די בטענת התובע שהוא חש עצמו נפגע מן הפרסום, ויהיה עליו לשכנע את בית המשפט שכל אדם סטנדרטי היה מוצא את הפרסום פוגעני ומבזה.
הוצאת דיבה עלולה לגרום פגיעה בפרטיות, למשל אם הופץ על הקורבן מידע אינטימי שקשור בהרגליו המיניים. אם הופץ מידע שקרי עליכם ברשתות החברתיות אנו יכולים להסיר אותו מהרשתות החברתיות בדרכים שונות ומגוונות.
פיצויים על הוצאת דיבה
חוק איסור לשון הרע קובע שלושה סוגים של פיצויים אותם ניתן לתבוע במסגרת תביעות דיבה:
- נזק ממונה – תביעת לפיצוי בגין נזק כספי שנגרם לקורבן, למשל, אם פוטר מהעבודה כתוצאה מהדיבה.
- נזק לא ממוני – אם לקורבן נגרם כאב וסבל שלא ניתן לכמת אותם בכסף.
- ללא הוכחת נזק – סוג נוסף של פיצוי הוא פיצוי מבלי שצריך להוכיח נזק, הפיצוי הזה קבוע בחוק ונדבר עליו כעת.
שני הסוגים הראשונים זהים לתביעות נזיקין רגילות, וככל שיוכיח התובע את גובה הנזק אין הגבלה עקרונית על גובה הפיצוי שיקבל. אמנם החל משנת 1998 ניתן לתבוע פיצוי בגין פגיעה בשם טוב ללא הוכחת נזק, אך במקרה זה מוגבל הפיצוי עד לגובה של כ140,000 ש"ח. זקוקים לסיוע בעניין הוצאת דיבה? ניתן לפנות אלינו לייעוץ ראשוני עם טובי המומחים בכל עת.
