בריונות ברשת: כשהאינטרנט הופך לזירת קרב
אחד מהאתגרים הגדולים שהביאה עמה ההתפתחות המואצת של המדיה הווירטואלית, הוא שגשוג התנהגויות שליליות חדשות שצצות בעולם בו המבוגרים הם לרוב אלו שנמצאים בפיגור אחר בני הנוער והילדים. בריונות ברשת היא אחת מתופעות הלוואי הלא רצויות של התפתחות הטכנולוגיה ורשת האינטרנט ועל אף שתוצאותיה חמורות לא פחות מתוצאותיה של בריונות פיזית, היא התקיימה זמן רב במחשכים של המרחב הווירטואלי לפני שעלתה למודעות הציבור ופותחו.
בשנים האחרונות פיתחנו כלים מיוחדות המתאימים להתמודדות עם בריונות רשת, למשל, כלים אלקטרוניים וחקירתיים להפסקת
סחיטה מינית ברשת, תופעה שבה נערים ונערות נסחטים לתשלום כספים או למשלוח תמונות עירום על ידי אלמוניים ברחבי האינטרנט. זקוקים לייעוץ ראשוני בתחום? השאירו פרטים וניצור איתכם קשר בסודיות מלאה.
כיום, מוסדות חינוך, ממשל והורים לילדים כבר מכירים את התופעה ואת המחיר הכבד שהיא גובה מילדים ובני נוער, ולכן נעשה מאמץ מרוכז ברמה הלאומית, המשפטית והחברתית על מנת למנוע בריונות ברשת ולהתמודד איתה ועם תוצאותיה.
מהי בריונות ברשת?
בריונות ברשת היא התנהגות אלימה שנעשית דרך טכנולוגיה דיגיטלית. היא יכולה להתרחש באמצעות טלפון נייד, במדיה החברתית, באפליקציות, בקהילות מקוונות וכדומה. כמו בבריונות רגילה, גם כאן מדובר בהתנהגות חוזרת שמטרתה להפחיד, לאיים, להשפיל או להכעיס את הקורבן, אך המעשים אינם מתרחשים במרחב הפיזי אלא במרחב הווירטואלי באינטרנט.
אחד ההבדלים המשמעותיים בין בריונות ברשת ובריונות במרחב הפיזי היא החותם הווירטואלי. מילים ותמונות שמופצות באינטרנט ובמדיה החברתית נשארות שם לפרק זמן בלתי מוגבל וקשה מאוד להעלים אותן. תוכן פוגעני יכול להגיע במהירות לעיניהם של אנשים רבים ולהישאר גלוי במשך זמן רב. יחד עם זאת, החותם הווירטואלי גם מאפשר לאתר את אותם בריונים ולבוא איתם חשבון במישור המשפטי.
מעבר לכך, מעשי בריונות במרחב הפיזי קורים לרוב בתוך מעגל חברתי מצומצם יחסית, בעוד שבריונות באינטרנט מגיעה במהירות שיא להרבה מאוד אנשים, חלקם מהמעגל החברתי של התוקף והקורבן וחלקם מעולם לא פגשו אותם והופכים ויראליים (Viral). הבריונות מתעצמת בחסות האנונימיות ויכולה אף להתרחב לתוקפנות מצד גורמים שלישיים שלא מכירים כלל את הקורבן, אך מצטרפים למתקפה החברתית עליו.
הפלטפורמות החביבות על בריוני הרשת
בריונות ברשת נפוצה בכל סוגי המדיה הווירטואלית, אך היא משמעותית במיוחד ברשתות החברתיות בהן ניתן לתקוף את הקורבן באופן ישיר בחשבון הפרטי שלו על ידי פרסום פוסטים, תגובות או תמונות פוגעניות. בנוסף, במרחבים ווירטואליים מסוימים יש אפשרות לפרסם בצורה אנונימית וכך התוקף אינו צריך לשאת באחריות למעשיו.
לכן בריונים אוהבים במיוחד את הרשתות החברתיות המובילות דוגמת: Facebook, Instagram, TikTok שמגיעות בקלות לכל מעגל החברים של הקורבן. בנוסף, פלטפורמות מסרים מידיים דוגמת WhatsApp ו- Telegram מאפשרות להמשיך את ההתעמרות בקורבן גם כשהוא בביתו. אחת הטראגדיות של בריונות הרשת בקרב ילדים ונוער, היא העובדה שהקורבן לא יכול לברוח מאותם ביריונים והם מלווים אותו, פשוטו כמשמעו, עד לחדרו ובתוך מיטתו. לשם כך
מומחי הסייבר שלנו פיתחו מגוון שיטות וכלים להתמודדות עם התופעה.
סטטיסטיקה ומקרים מפורסמים
על פי האתר dosomething.org שסקר מאמרים שנערכו בארצות הברית בתחום בריונות ברשת, כ-37% מבני הנוער בין הגילאים 12-17 סבלו מבריונות ברשת וכ-30% מתוכם חוו בריונות יותר מפעם אחת. האתר מציין כי בריונות רשת אמנם נפוצה יותר בקרב ילדים ובני נוער, אך היא קיימת גם בקרב סטודנטים ומבוגרים.
בנוסף, בארצות הברית כ-95% מבני הנוער מבלים זמן אונליין, כשלרובם יש גישה ישירה לאינטרנט מהמכשיר הנייד שלהם. נתון זה משתנה ממדינה למדינה אך ברור שעם השנים הגישה לאינטרנט הולכת ועולה בכל מדינות העולם, וככל שעולה הנגישות לרשת האינטרנט, כך עולה החשיפה לבריונות ברשת.
מחקרים מראים שילדות נמצאות בסיכון גבוה יותר ליפול קורבן לבריונות ברשת. 15% מהילדות במחקר מדווחות על כך שחוו לפחות ארבעה סוגים שונים של בריונות באינטרנט לעומת 6% מהבנים. כמו כן, כמחצית מחברי הקהילה הלהט"ב חווים בריונות מסוגים שונים באינטרנט, אחוז גבוה מהממוצע של אלו שאינם חברים בקהילה.
תוצאות הבריונות ברשת ומקרי אובדנות
התוצאות של בריונות וירטואלית הן הרסניות במיוחד במקרים של פגיעה בילדים ובני נוער אשר אינם מסוגלים להתמודד עם המתקפה החברתית. מקרים אלה עלולים לגרום להשפעות פסיכולוגיות ארוכות טווח, לעורר דיכאון, טראומה, חרדה חברתית והערכה עצמית נמוכה.
מקרה מפורסם שמעיד על התוצאות הקשות של בריונות ברשת הוא המקרה של הנערה האוסטרלית איימי אברט שסבלה מבריונות רשת בעקבות השתתפותה במסע פרסום כדוגמנית. לאחר שאיימי שמה קץ לחייה, אביה יצא בקמפיין למען הפסקת בריונות ברשת שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות והוא פועל להקמת קרן לזכרה.
בישראל, התפרסם סיפורו של דודאל מזרחי ז"ל שהתאבד בשנת 2011 בהיותו בן 15 בלבד לאחר שסבל מבריונות קשה הן בבית הספר והן ברשת, בעיקר באפליקציית פייסבוק. מאז פייסבוק הקשיחה את המדיניות שלה סביב בריונות באינטרנט ולטענתה היא מגנה יותר על מי שנמצא בסיכון לפגיעה מוגברת ממנה. אך האם ההצהרה הזו נכונה? לטעמנו לא. חוקי הסייבר שלנו מקבלים פניות רבות ותלונות רבות על
הוצאת דיבה בפייסבוק, מקרי סחיטה באיומים, פרסום תמונות עירום והתנכלות מסוגים שונים – שלא זוכים לפעולה מצד פייסבוק. לשמחתם של אותם פונים, אנו מצליחים ברוב המקרים להסיר את הפרסומים הקשים ולאתר את הבריונים.
התאבדות בגלל בריונות ברשת
מחקרים מראים כי אנשים צעירים שחווים בריונות ברשת חשופים יותר לסיכון לפגיעה עצמית והתאבדות מאשר אלו שאינם חווים אותה. יחד עם זאת, במרבית מקרי ההתאבדות בהם נמצא קשר לבריונות ברשת, נמצאו גם גורמים משפיעים נוספים, כמו בריונות במרחב הפיזי למשל בבית הספר או בשכונה ובעיות נפשיות שונות כגון דיכאון וחרדה.
באופן מפתיע, הממצאים מעידים שגם הבריונים שתוקפים דרך רשת האינטרנט נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה עצמית ונטייה לאובדנות לעומת אלה שאינם שותפים בשום צורה לבריונות ברשת. זוהי עדות להשפעה ההרסנית של בריונות זו על כל מי שמעורב בה ועל חשיבות ההתמודדות המערכתית עם התופעה.
נסו לתאר לעצמכם את ההשפעה ההרסנית שחווים ילד או ילדה שקיימו
שיחת סקסטינג עם ילד או ילדה אחרים, או חלילה עם אדם זר, שלחו תמונות וסרטונים אינטימיים וכעת מצויים תחת מתקפה בכל החזיתות. צעירים וצעירות אלו מצויים בסיכון מוגבר לפגיעה עצמית כתוצאה מהבושה הרבה והלחץ שמופעל עליהם.
התמודדות עם בריונות ברשת
כאמור, תופעת הבריונות ברשת התחילה לפני שמישהו שם לכך את הדעת והמערכת החינוכית נחשפה אליה זמן רב לאחר שכבר הייתה נפוצה בקרב גולשי האינטרנט הצעירים. עם הזמן הבינו שאחת הבעיות המרכזיות בבריונות ברשת היא שהאנונימיות והמרחק הפיזי מהאדם המותקף, מאפשרת גילויי אלימות מילולית, תקיפות וחשיפת מידע אישי בעוצמה גבוהה בהרבה מאשר במקרים בו התוקף עומד מול הקורבן שלו.
לכן, לאור העלייה במודעות לבריונות רשת והשלכותיה, ילדים שחוו בריונות ברשת חושפים באומץ את מה שעובר עליהם וקוראים להפסקת הבריונות. החשיפה אינה הפתרון אבל היא נותנת לנפגע שם ופנים ועוזרת לעורר אמפטיה במעגל החברתי שלו ובמעגלים נוספים.
לדוגמה, בשנת 2014 פרסם נער ישראלי סרטון המתעד את הבריונות שהוא חווה ברשתות החברתיות. בעקבות הפרסום הנער קיבל פנייה מנשיא המדינה, רובין ריבלין, להגיע לפגוש אותו ולצלם יחד סרטון שמגנה אלימות ברשת וקורא להעלאת המודעות בנושא וקידום מניעה.
יחד עם זאת, אנו מציעים מגוון שיטות טיפול, הגנה, איתור והסרה של חומרים אינטימיים ושמים סוף למתקפות אלימות ברשת האינטרנט. לפרטים נוספים פנו אלינו ונבחן יחד את המקרה שלכם.
איך למנוע בריונות ברשת?
מניעת בריונות ברשת נופלת תחת אחריותם של גורמים רבים. ראשית, חברות מדיה חברתית, אתרים להפצת סרטונים ואפליקציות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יו-טוב וכדומה, החלו לפעול למניעת בריונות ברשת, בין היתר על ידי אפשרות דיווח אנונימית על התנהגות פוגענית, הרחקה של משתמשים תוקפניים, תוכניות להעלאת המודעות לנושא ועוד.
בנוסף, בישראל קם
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שפועל יחד עם מערכת החינוך, ההורים והמדיה החברתית על מנת להעלות את המודעות לנושא ולהציע דרכים להתמודדות. באתר המטה ניתן למצוא מדריך להורים על איך לדבר עם הילדים ולהגן עליהם מפני בריונות ברשת, כמו כן, ילדים שנפגעו יכולים לחייג למוקד 105 של המשטרה ולקבל סיוע ראשוני.
להורים שרוצים להגביר את מעורבותם מומלץ לדבר עם הילדים על התנהלות נכונה וזהירה ברשת. למשל, הימנעות מתקשורת עם זרים, חסימת אנשים שכותבים דברים פוגעניים, לא להגיב ולעורר את הדיון הפוגעני עוד יותר ופנייה למנהלי קבוצות כדי לדווח על התנהגות בריונית.
ילדים רבים נמנעים מלדבר על הבריונות שהם חווים או נחשפים אליה בפני מבוגרים מחשש שהם לא יבינו. לכן, חשוב לפתח ערוץ תקשורת פתוח ולא ביקורתי עם ההורה או עם מבוגר אחראי אחר, שיוכלו לסייע לילד במקרה של מצוקה.
קשר השתיקה, מאפשר לתוקף להמשיך לתקוף תחת מעטה של אנונימיות וללא התמודדות עם תוצאות מעשיו. לכן, יש לפעול בשני מישורים למניעת הבריונות והשלכותיה – דיווח וחשיפה של הפוגעים יחד עם פעילות ממוקדת להעלאת המודעות, הגברת מעורבות הורים ויצירת סביבה בטוחה וגישה בריאה לשימוש ברשתות החברתיות.
במידת הצורך, פנו אלינו בכל עת להמשך ייעוץ וטיפול במקרים מורכבים יותר.
