האזנת סתר היא עניין נפוץ בין בני זוג, בעיקר כשהיחסים מתערערים, עולה חשד לבגידה או שהם נמצאים בהליכי גירושין. איך זה קורה בפועל? בן זוג מוצא בטלפון שלו אפליקציה שהוא לא התקין, הטלפון מתחיל להתנהג מוזר, ניתוקי שיחות, חלונות קופצים או במקרים חמורים יותר: פשוט מוגשת לבית משפט הקלטה שהיא האזנת סתר. אם אתם חושדים שבן הזוג מאזין לכם בסתר או שאתם מחזיקים בהקלטה של שיחה, ומתלבטים אם להביא אותה לעורך הדין שמטפל בהליך הגירושין – עליכם להבין מה החוק אומר.
אם תחפשו בגוגל תמצאו מיד תשובה חלקית בלבד: "אם השתתפת בשיחה מותר לך להקליט". התשובה נכונה רק חלקית ומי שמסתמך עליה עלול למצוא את עצמו עם תיק פלילי במקום עם ראיית זהב שתנצח לו את התיק בבית המשפט. חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979, מוסיף בסעיף 3 כלל נוסף שחייב להתקיים: גם הקלטה שנעשתה בהסכמת אחד מבעלי השיחה אסורה, אם היא נעשתה למטרת ביצוע עבירה או גרימת נזק, גילוי דברים שבינו לבינה או שהם אינטימיים – אלא אם מדובר בהליך משפטי בין בני הזוג עצמם.
עורכי הדין שלנו מסבירים: מתי הקלטה בין בני זוג מותרת ומתי היא עשויה להפוך לעבירה פלילית. מה העונש שהחוק קובע, האם ההקלטה תתקבל בכלל כראיה בבית המשפט לענייני משפחה, כמה פיצוי אפשר לתבוע ממי שהאזין לכם, ומה עושים כשעולה חשד שמאזינים לכם בבית?
| השאלה | התשובה הקצרה | המקור בחוק |
|---|---|---|
| מהי האזנת סתר? | האזנה לשיחה בלי הסכמה של אף אחד מהמשתתפים בה | סעיף 1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 |
| הקלטתי שיחה שאני צד לה. זה מותר? | לרוב כן, אלא אם מטרת ההקלטה נופלת לאחת המטרות האסורות | סעיף 3 |
| מתי הקלטה בין בני זוג היא עבירה? | כשנעשתה למטרת ביצוע עבירה, למטרת מעשה נזק, או לגילוי ענייני מצנעת האישות שלא לצורך הליך משפטי | סעיף 3 |
| מה העונש? | עד 5 שנות מאסר | סעיף 2 |
| ההקלטה תתקבל כראיה בגירושין? | הקלטה שהושגה בניגוד לחוק אינה קבילה, למעט שני חריגים שחלים בהליך הפלילי בלבד | סעיף 13(א) |
| כמה פיצוי מגיע למי שהאזינו לו? | עד 50,000 שקלים בלא הוכחת נזק, ועד 100,000 שקלים כשהוכחה כוונה לפגוע | סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 |
מהי האזנת סתר לפי החוק, ואיך זה נוגע לבני זוג?
סעיף 1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979, מגדיר את המונח בקצרה: "'האזנת סתר' – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". המילים הקובעות כאן הן "אף אחד". אם אף אחד מהמשתתפים בשיחה לא הסכים שיאזינו לה, זו האזנת סתר – זאת אומרת שאם אחד המשתתפים בשיחה הסכים להאזנה, לא מדובר בהאזנת סתר.
המשמעות המעשית בין בני זוג ברורה: בעל שמניח טלפון פתוח מתחת למיטה כדי לשמוע שיחה בין אשתו לבין חברתה, או אישה שמתקינה בטלפון של בעלה אפליקציה שמקליטה את השיחות שלו עם אחרים, מאזינים לשיחות שהם לא צד להן ולא התקבלה הסכמת אחד מהצדדים לשיחה להקלטה. זו האזנת סתר במובן המובהק ביותר של החוק, וזה נכון גם כשהזוג גר תחת קורת גג אחת, גם כשהמכשיר רשום על שם המאזין וגם כשהחשד לבגידה מתברר בדיעבד כנכון.
הנקודה הזאת מפתיעה רבים מהפונים אלינו. נישואים לא יוצרים חריג בחוק. הקרבה בין בני הזוג לא הופכת את השיחה של אחד מהם עם צד שלישי לשיחה משותפת.
מתי מותר להקליט את בן או בת הזוג?
נקודת המוצא היא כלל "הצד לשיחה". כשאתם עצמכם משתתפים בשיחה ומקליטים אותה, יש הסכמה של אחד מבעלי השיחה, שלכם, ולכן ההקלטה לא נכנסת להגדרה של סעיף 1. שיחת טלפון שבה בן הזוג מאיים עליכם, ויכוח בסלון שאתם צד לו, הודעה קולית שנשלחה אליכם: בכל אלה אתם משתתפים, ולא מדובר בהאזנת סתר.
כאן רוב המאמרים ברשת עוצרים, ומשאירים את הקורא עם הרושם שהסוגיה המשפטית נגמרה. אבל החוק לא נגמר שם. סעיף 3 מוסיף שכבה שנייה של בדיקה שחייב לבצע, והיא זו שמכריעה את רוב המקרים בין בני זוג.
מתי הקלטה בין בני זוג הופכת לעבירה פלילית?
סעיף 3 לחוק האזנת סתר נושא את הכותרת "האזנה למטרת עבירה או גרימת נזק", וזה נוסחו: "האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג".
הסעיף אומר דבר אחד חד: השתתפות בשיחה לא מכשירה כל הקלטה. גם הקלטה שנעשתה בהסכמת אחד המשתתפים אסורה, ודינה כדין האזנת סתר, אם היא נעשתה לאחת משלוש המטרות האלה:
- למטרת ביצוע עבירה. ההקלטה נועדה לשמש כלי לעבירה, למשל כדי לסחוט את בן הזוג.
- למטרת מעשה נזק. המטרה היא לפגוע בבן הזוג, לא לתעד אירוע.
- למטרת גילוי דברים שבינו לבינה שהם מצנעת האישות (העניינים האינטימיים שבין בני הזוג), ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.
המטרה השלישית היא הרלוונטית ביותר בתיקי משפחה, ושימו לב לחלק האחרון שלה: החוק עצמו מוציא מגדר האיסור הקלטה שנעשתה לצורך הליך משפטי בין בני זוג. במילים אחרות, השאלה אינה רק מה הקלטתם, אלא בשביל מה.
דוגמה שממחישה את ההבדל: בעל שמקליט שיחה בינו לבין אשתו על ענייני האישות שביניהם, ושולח אותה למשפחה שלה כדי להשפיל אותה, מקליט שיחה שהוא צד לה, ובכל זאת נופל לתוך סעיף 3. אותה שיחה בדיוק, כשהיא מוקלטת ומוגשת בהליך משפטי בין בני הזוג, נבחנת אחרת ועשויה להיחשב כראיה לא קבילה, לחשוף את המקליט לתביעה כספית ולעיתים גם להליכים פליליים.
טיפ זהב: השאלה שצריך לשאול לפני שלוחצים על "הקלטה"
אנחנו ממליצים לעצור לרגע ולשאול שאלה אחת: מה אני מתכוון לעשות עם ההקלטה הזאת? אם התשובה היא "להגיש אותה בהליך המשפטי בין בני הזוג", אתם נמצאים בתוך החריג שכתוב בחוק. אם התשובה היא "לשלוח לאמא שלה", "להעלות לקבוצה" או "שידע שיש לי את זה", אתם כבר לא מדברים על ראיה בהליך משפטי אלא על מעשה נזק, וסעיף 3 מתייחס לזה בדיוק כמו להאזנת סתר. ועוד: ברגע שהקלטה נחשבת להאזנת סתר, הפצה שלה היא עבירה נוספת ונפרדת לפי סעיף 2(ב), כפי שנסביר מיד.
מה העונש על האזנת סתר בין בני זוג?
סעיף 2 לחוק קובע שלוש עבירות נפרדות, וכל אחת מהן נושאת את אותו עונש מרבי: עד 5 שנות מאסר. אדם אחד יכול לעבור את שלושתן באותה פרשה.
1. ההאזנה עצמה, סעיף 2(א)
לשון הסעיף: "המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים". זו העבירה הבסיסית: האזנה לשיחה בלי הסכמת אף אחד מהמשתתפים בה, ובלי היתר כדין.
2. שימוש בתוכן שהושג או גילויו, סעיף 2(ב)
לשון הסעיף: "המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר… דינו – מאסר חמש שנים". זו נקודה שנוטים לפספס. גם מי שלא ביצע את ההאזנה, אלא רק העביר הלאה את ההקלטה או השתמש בתוכנה, עלול לעבור עבירה נפרדת. שליחת קובץ הקלטה לקבוצת ווטסאפ משפחתית היא לא "המשך" של המעשה הראשון, אלא מעשה שהחוק מטפל בו בנפרד.
3. הצבת מכשיר או התקנתו, סעיף 2(ג)
לשון הסעיף: "המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין… דינו – מאסר חמש שנים". לפי לשון הסעיף, המעשה האסור הוא ההצבה או ההתקנה למטרה הזאת. מי שהתקין אפליקציית האזנה בטלפון של בן הזוג נמצא בתוך לשון הסעיף גם אם בפועל לא הספיק לשמוע דבר, מי שהציב מכשיר הקלטה בסלון הבית המשותף, מתחת למושב ברכבו של בן הזוג, ביצע עבירה לכאורה גם אם לא הצליח להשלים את ההקלטה.
האם הקלטה אסורה תתקבל כראיה בגירושין או בבית המשפט לענייני משפחה?
זו השאלה שבגללה רוב האנשים מקליטים מלכתחילה, והתשובה עליה מפתיעה רבים. סעיף 13(א) לחוק קובע: "דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר בניגוד להוראות חוק זה… לא יהיו קבילים כראיה בבית משפט, אלא באחד משני אלה: (1) בהליך פלילי בשל עבירה לפי חוק זה; (2) בהליך פלילי בשל פשע חמור", וגם החריג השני חל רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים.
שימו לב מהם שני החריגים האלה: שניהם הליכים פליליים. הראשון הוא הליך פלילי בשל עבירה לפי חוק האזנת סתר עצמו, כלומר במסגרת ניהול המשפט הפלילי נגד המאזין. השני הוא הליך פלילי בעבירת פשע חמור, ורק אם בית המשפט נותן רשות מטעמים מיוחדים. תביעת גירושין, מזונות, משמורת או חלוקת רכוש הן לא הליכים פליליים, ולכן לא נכנסות לאף אחד מהחריגים.
המסקנה המעשית חדה: הקלטה שהושגה בניגוד לחוק, לרבות הקלטה שנעשתה בניגוד לסעיף 3, לא רק שלא מקדמת אתכם בתיק המשפחה, אלא עלולה להפוך אתכם לנחקרים. במקרים שמגיעים אלינו, בן הזוג שקיבל את ההקלטה לידיו מגיש תלונה, וההקלטה שנועדה לשמש ראיה נגדו בהליך המשפטי בדיני משפחה, הופכת לראיה המרכזית בהליך פלילי נגד בן הזוג שיצר אותה.
מה הפיצוי שיכול לקבל מי שהאזינו לו בסתר?
לצד ההיבט הפלילי, האזנת סתר בין בני זוג פותחת גם מסלול אזרחי. סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, קובע כי בית המשפט "רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק".
המילים "בלא הוכחת נזק" הן העיקר. הן פוטרות את הנפגע מהצורך להוכיח הפסד כספי, טיפול נפשי או כל נזק מדיד אחר. די בעצם הפגיעה בפרטיות.
סעיף 29א(ב) מוסיף שכבה נוספת: במשפט שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע בפיצוי שלא יעלה על כפל הסכום, כלומר עד 100,000 שקלים. ההבדל בין שני הסכומים אינו טכני. הוא נובע מהשאלה אם המטרה הייתה לפגוע, אותה שאלת מטרה שחוזרת גם בסעיף 3 לחוק האזנת סתר.
שתי הבהרות שחשוב לא לפספס. ראשית, מדובר בתקרה ולא בסכום קבוע. החוק אומר "שלא יעלה על", והקביעה בפועל נתונה לשיקול דעת בית המשפט. שנית, הסכומים שמופיעים בנוסח הסעיף עצמו הם 50,000 שקלים, ובכוונה לפגוע כפל הסכום, הסכומים צמודים למדד ולכן בפועל הם גבוהים יותר. להיכרות רחבה יותר עם הזכויות שלכם בתחום, ראו את מדור הגנת הפרטיות באתר.
חושדים שבן או בת הזוג מאזינים לכם? מה עושים
הפנייה השנייה שמגיעה אלינו היא של מי שנמצא בצד שמאזינים לו: הטלפון מתחמם בלי סיבה, בן הזוג יודע דברים שנאמרו בחדר סגור, מכשיר לא מוכר מופיע בבית. לפני שממהרים לעימות, יש כמה צעדים מסודרים.
- אל תמחקו ואל תאפסו את המכשיר. מחיקת אפליקציה חשודה או איפוס הטלפון מוחקים גם את מה שיכול היה להוכיח את המעשה.
- תעדו את מה שראיתם. צילומי מסך, שם האפליקציה, תאריך ושעה, המקום שבו נמצא המכשיר. תיעוד שנעשה בזמן אמת שווה הרבה יותר מזיכרון בדיעבד.
- בדקו בפועל אם אכן מאזינים לכם. יש סימנים טכניים שאפשר לזהות בעצמכם. כאן תוכלו לקרוא איך לבדוק אם מאזינים לכם.
- שקלו הגשת תלונה במשטרה. האזנת סתר שלא כדין היא עבירה פלילית, והתלונה פותחת את הדלת לאיסוף ראיות בכלים שאינם עומדים לרשות אדם פרטי. אנו ממליצים להגיש תלונה במשטרה באמצעות עורכי דין מומלצים בתחום המשפט הפלילי.
- התייעצו עם עורך דין לפני העימות. ברגע שבן הזוג יודע שגיליתם, המכשיר או האפליקציה נעלמים.
אנחנו ממליצים לא להשיב בהקלטה נגדית. מי שמגיב על האזנה בהאזנה מוצא את עצמו בתוך אותו סעיף חוק שלפיו הוא רצה להתלונן.
רוצים ראיות נגד בן או בת הזוג בלי לעבור עבירה?
הרצון לתעד מובן, במיוחד כשמדובר באיומים, באלימות או בהתנהלות כלכלית. יש דרכים לעשות זאת בלי להיכנס לתוך סעיף 3.
- הקלטת שיחה שאתם צד לה, לצורך ההליך המשפטי. סעיף 3 עצמו מסייג את האיסור על גילוי ענייני מצנעת האישות כשההקלטה נעשתה לצורך הליך משפטי בין בני זוג. זו הדרך הצרה שהחוק משאיר פתוחה, והיא תלויה במטרה שלכם ולא רק בעובדה שהשתתפתם בשיחה.
- תכתובות כתובות שאתם צד להן. הודעות טקסט ודואר אלקטרוני שנשלחו אליכם או על ידיכם נמצאים ברשותכם ממילא, בלי צורך בכל האזנה.
- עדים. אדם ששמע או ראה יכול למסור עדות. זו ראיה שלא נשענת על מכשיר.
- תיעוד עצמי בזמן אמת. רישום מסודר של אירועים, תאריכים ושעות לא פוגע בפרטיות של איש.
- פנייה לעורך דין לפני האיסוף, ולא אחריו. יש בקשות שאפשר להגיש לבית המשפט, ועורך דין יידע אילו מהן מתאימות לתיק שלכם. ראיה שנאספה כדין שווה יותר מראיה חזקה שנפסלת.
שאלות נפוצות
האם מותר להקליט אדם ללא ידיעתו?
כשאתם משתתפים בשיחה, ההקלטה לא נכנסת להגדרת האזנת סתר שבסעיף 1, משום שיש הסכמה של אחד מבעלי השיחה (אתם). אבל סעיף 3 מוסיף תנאי: אם ההקלטה נעשתה למטרת ביצוע עבירה, למטרת מעשה נזק, או לגילוי ענייני מצנעת האישות שלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג, היא אסורה ודינה כדין האזנת סתר. הידיעה של הצד השני היא לא המבחן. המטרה שלכם היא הקובעת.
הקלטתי את בן הזוג. אפשר להגיש את ההקלטה בתביעת הגירושין?
בעקרון – לא. אם ההקלטה נעשתה בניגוד לחוק, סעיף 13(א) קובע שהיא לא קבילה כראיה, למעט בשני חריגים פליליים: הליך פלילי בשל עבירה לפי חוק האזנת סתר, והליך פלילי בשל פשע חמור, ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים. תביעת גירושין אינה הליך פלילי ואינה נכנסת לחריגים. הקלטה שנעשתה כדין נבחנת לגופה.
התקנתי אפליקציית מעקב בטלפון של בן הזוג. עברתי עבירה?
סביר להניח שכן. סעיף 2(ג) קובע כי "המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין… דינו – מאסר חמש שנים". לפי לשון הסעיף, המעשה האסור הוא ההתקנה עצמה למטרה הזאת. אם האפליקציה גם קלטה שיחות שאינכם צד להן, מדובר בעבירה נוספת לפי סעיף 2(א). לעיתים ההתקנה עצמה, ללא קשר להאזנה, עשויה לעלות גם כדי חדירה לחומר מחשב שלא כדין — עבירה נפרדת. אנחנו ממליצים להתייעץ לפני כל צעד נוסף, ולא אחריו.
בן הזוג הקליט אותי ושלח את ההקלטה למשפחה שלו. מה אפשר לעשות?
שתי דרכים פועלות במקביל. במישור הפלילי, אם ההקלטה נעשתה למטרת מעשה נזק או לגילוי ענייני מצנעת האישות שלא לצורך הליך משפטי, דינה כדין האזנת סתר לפי סעיף 3, והפצת תוכנה היא עבירה נפרדת לפי סעיף 2(ב), שעונשה עד מאסר חמש שנים. אפשר להגיש תלונה למשטרה. במישור האזרחי, סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות מאפשר לתבוע פיצוי של עד 50,000 שקלים בלא הוכחת נזק, ועד 100,000 שקלים כשהוכחה כוונה לפגוע.
צריך להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי?
לא. סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 50,000 שקלים "בלא הוכחת נזק", כלומר בלי להראות הפסד כספי או נזק מדיד אחר. כשהוכח שהפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, סעיף 29א(ב) מאפשר לפסוק עד כפל הסכום, עד 100,000 שקלים. בשני המקרים מדובר בתקרה, והסכום נתון לשיקול דעת בית המשפט.
סיכום
הנקודות הבאות מסכמות בתמצית את כל מה שסקרנו במאמר לעניין האזנת סתר בין בני זוג:
- האזנת סתר היא האזנה לשיחה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה, לפי סעיף 1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979. נישואים לא יוצרים חריג.
- השתתפות בשיחה לא מכשירה בהכרח כל הקלטה. סעיף 3 אוסר גם הקלטה שנעשתה בהסכמת אחד המשתתפים, אם המטרה של ההקלטה היא לעבור עבירה, לעשות נזק או לגלות עניינים אינטימיים ואישיים, שלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.
- סעיף 2 קובע שלוש עבירות נפרדות שעונשן מאסר עד 5 שנים: ההאזנה, השימוש בתוכן או גילויו, והצבת מכשיר או התקנתו.
- הקלטה שהושגה בניגוד לחוק לא קבילה כראיה לפי סעיף 13(א), למעט שני חריגים פליליים. בהליך גירושין היא לא תתקבל.
- הנפגע יכול לתבוע פיצוי של עד 50,000 שקלים בלא הוכחת נזק לפי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ועד 100,000 שקלים כשהוכחה כוונה לפגוע.
- מי שחושד שמאזינים לו: לא למחוק, לתעד, לבדוק, ולהתייעץ לפני העימות.
- מי שרוצה להשיג ראיות: צריך לוודא שהוא חלק מהשיחה ושהמטרה היא ניהול הליך משפטי בין בני הזוג, לא ביצוע עבירה, פגיעה בפרטיות או מטרה אחרת.
אם הקלטתם ואתם לא בטוחים איפה זה מציב אתכם, או שגיליתם שמאזינים לכם ואתם לא יודעים מה הצעד הראשון, אל תפעלו לבד. בתיקים של האזנת סתר בין בני זוג, הסדר שבו פועלים הוא שקובע את התוצאה. השאירו פרטים או חייגו אלינו! 073-2649189
המידע במאמר זה הוא כללי ולא מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה שונה, ולפני כל פעולה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מטעמכם שיבחן את המקרה לעומק ויתאים לכם ייעוץ אישי.
עדכון אחרון: 10 בספטמבר 2026
